<h1>כל בו הלכ' תפילין סימן כ"א</h1>
<h2>דף כו.</h2>
היו בראשו ובגדו עליה' ישן בהם שנת עראי כדי הלוך מאה אמה. היו תפלין כרוכין בידו ישן בהם שנת קבע ואינו אוכל בהן אלא אכילת עראי ואם נכנס לסעוד' קבע חולץ ומניחן על שלחנו עד שיטול ידיו ואח"כ יניחם ויברך עליה כל זמן הנחתם אפילו חולץ ולובש כמה פעמי' ביום ומברך על המזון והוא לבוש בהן.
<h2>דף כו:</h2>
וכל הטמאין חייבין בתפלין כטהורין וכל הפטור מק"ש פטור מתפלין. והר"ם כתב ועל הבחורי' ששאלת אשר מהרהרין אפילו בשעת ק"ש לא יניחו תפלין ואפילו חולה מעים אסור להניחם וכל מי שאינו יכול לשמרן שלא יפיח בהם אסור כל שכן שלא ינהג בהם קלות ראש בתאות נשי' ע"כ. חולה מעים ומי שאינו יכול לשמור נקביו אם לא בצער פטור. מצטער ומי שאין דעתו מיושבת עליו פטור שהמניח אסור להסיח דעתו מהם.
בית שיש בו תפלין וספרי' מונחין שם אסור לשמש מטתו בו עד שיוציאם או יניחם בכלי ויניח הכלי בתוך כלי אחר שאינו כלין אבל בכלי שהוא כלין אינו מועיל אפילו עשרה כלים ככלי אחד חשובין ואם מונחין בתיבה בלא כלי פריש סודרא על התיבה מותר וכל זה בספר תורה ותפלין אבל בשאר ספרי' ובחומשין שלנו כתב ר' יהודה דמסתברא שאין להחמיר כ"כ ואם הניח כלי התפלין בתוך כלי אחר מותר להניחן תחת מראשותיו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו כדי לשמרן ואפילו אשתו במטה.
<h2>דף מב.</h2>
אמרו חכמים ז"ל [ברכות י"ד ע"ב] כל הקורא ק"ש בלא תפלין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. שאלו מקמי רב יהודה גאון לענין תפלין קודם ק"ש והשיב כך שנו רז"ל הרוצה לקבל עליו מלכות שמים שלמה יניח תפלין ויקרא ק"ש מכלל דמלכות חסרה בלא תפלין. ועוד למה נסמכה ביאת הארץ לפר' תפלין כך אמר הקב"ה עשו מצוה זו שבשבילה תכנסו לארץ ותזכו לחיי העול' הבא. ועוד שנו רז"ל [סוכה מ"ב ע"א] קטן היודע לשמור תפליו אביו לוקח לו תפלין וכל שכן בן שלשה עשר שנה ויום אחד שחייב במצות.
